יבור עו"ד נ' לב הר ואח'

פסק דין

1.לפני תביעה כספית ע"ס 538,551 ₪ שהגיש התובע כנגד הנתבעים.

בעלי הדין וטיעוניהם:

2.התובע, עו"ד במקצועו, ייצג בזמנים הרלבנטיים לתביעה ובמשך מעל ל- 9 שנים, את המנוח עזר לב הר ז"ל (יקרא להלן: "עזר המנוח"), והעניק לו את שירותיו המשפטיים.

הנתבעת 1, איריס לב הר (תיקרא להלן: "איריס"), היא בתו של עזר המנוח אחת מבין שלושת יורשיו, שהם שלושת ילדיו איריס, המנוח נמרוד לב הר ז"ל ודרור לב הר.

הנתבע 2, דרור לב הר (יקרא להלן: "דרור"), הוא בנו של עזר המנוח, אחיה של איריס, המתגורר מזה שנים רבות במיאמי שבארצות הברית ונתבע באמצעות מייצגתו אושרת דדון (לב הר), שהיא גם אחייניתו- אחותה של הנתבעת 3.

הנתבעת 3, אלין לב הר (תיקרא להלן: "אלין"), היא נכדתו של עזר המנוח ויורשתו באופן בלעדי של אביה המנוח נמרוד לב הר ז"ל (יקרא להלן: "נמרוד המנוח"), אחד משלושת יורשיו של עזר המנוח.

3.עזר המנוח היה בחייו הבעלים של נכס מקרקעין הנמצא על חופה של הכנרת, הידוע ומכונה 'חוף הצדפים'. התובע, כאמור, הוא עו"ד במקצועו ועזר המנוח, במהלך חייו, נעזר בו לצורך קבלת שירותים משפטיים למיניהם.

בגין השירותים המשפטיים שניתנו על ידי התובע לעזר המנוח, לטענת התובע, נותר עזר המנוח חייב לתובע כספים, בגינם חתם עזר המנוח, ביום 5.10.95, על מסמך בכתב במסגרתו התחייב לשלם לתובע סך 180,000 ₪ בתוספת מע"מ. בהתאם לאותה התחייבות (נספח ב' לכתב התביעה), התשלום היה אמור להיות מבוצע בכפוף למכירת חוף הצדפים הנ"ל לחברת הנקראת רבד בע"מ.

באותו מסמך, יצויין, נערך שינוי, שלא במעמד עריכת ההסכם, לפיו ההתחייבות הנ"ל תקפה לכל מכירה.

4.לימים, ביום 29.5.1996, הלך עזר המנוח לעולמו ונכסיו עברו בירושה לשלושת ילדיו.

לאחר פטירתו של עזר המנוח, יורשיו קיבלו על עצמם את ניהול הנכס (חוף הצדפים הנ"ל), והתובע, לטענתו, המשיך ליתן ליורשים את שירותיו המשפטיים.

5.ביום 10.2.04, במשרד עריכת הדין שבבעלות התובע, נערך בין יורשי עזר המנוח, מצד אחד, לבין קבלן בשם אליהו עידן וחברה הנמצאת בבעלותו ועונה על השם "עמר נקא בע"מ", מצד שני, ושניים נוספים העונים של השמות מנחם ויעקב כהן, הסכם בנוגע לחוף הצדפים הנ"ל. במסגרת ההסכם שנערך בין הצדדים הנ"ל, חוף הצדפים היה אמור להימכר לחברה המורכבת משלושת הצדדים לחוזה, אשר אמורה היתה בתורה לסלק את החובות החלים על הנכס בהתאם לרשימת נושים אשר צורפה להסכם.

ברשימת הנושים הנ"ל נכלל שמו של התובע בתור נושה, וצויין גובה נשייתו מעזר המנוח בסך 210,000 ₪ (קרן).

6.בהזדמנות נוספת, מאוחרת בזמן, חזרו בעלי הדין ו/או מי מהם על ההתחייבות המגולמת ברשימת הנושים הנ"ל בכך שצירפוה כנספח להסכם שנערך בין הגב' איריס לב-הר ואושרת דדון אימן, מצד אחד, לבין חברה בשם בזלת בע"מ, מצד שני, בנוגע לאותו נכס ממש.

7.לטענת התובע, חרף ההתחייבות שקיבל על עצמו עזר המנוח בחייו, בנוגע לשכר הטרחה המגיע ממנו לתובע – התחייבות שאושרה הלכה למעשה על ידי יורשיו של עזר המנוח ו/או חלקם, במסגרת הסכמים מאוחרים שהם היו צד להם, לא שולם לתובע שכר הטרחה המגיע לו, ובנסיבות העניין לא נותרה בידי התובע הברירה אלא להגיש את תביעתו כנגד הנתבעים.

8.הנתבעים, כפי שצויין לעיל, הם שנים מתוך שלושת יורשיו של עזר המנוח ונכדתו, אלין, יורשתו הבלעדית של אביה - נמרוד המנוח, יורשו השלישי של עזר המנוח. כל השלושה, יוצגו על ידי אותו משרד עו"ד ובכתב הגנה מתוקן שהוגש מטעמם, עתרו לדחיית התביעה כנגדם.

על ידי הנתבעים נטען כי ישנו מקום לחייב את התובע להעמיד את המסמך המקורי המגלם כביכול את התחייבותו של עזר המנוח, לבדיקת מומחה מטעמם, וככל שלא יעלה בידי התובע לפעול להעמדת המסמך המקורי כאמור, הרי שדין התביעה דחייה מכוח כלל הראיה הטובה ביותר.

נטען גם על ידי הנתבעים כי דין התביעה דחייה לאור העובדה כי ההסכם, באם ישנו, איבד את תוקפו המשפטי המחייב עם פטירתו של עזר המנוח. נטען לעניין זה על ידי הנתבעים כי התחייבותו של עזר המנוח הינה התחייבות אישית שאינה מחייבת את יורשיו, לא כל שכן את יורשיהם של אלה.

9.הנתבעים הוסיפו וטענו כי מלשון ההסכם עולה לכאורה כי זה נערך בקשר ענייני לטיפול שנעשה בענייני חוף הצדפים וחזקה היא כי הצדדים לא התכוונו לכך שההתחייבות לתשלום שכר הטרחה תקום בכל מקרה שבו החוף יימכר אלא רק למקרה והחוף יימכר לרבד בע"מ.